מדוע דווקא הטבילה במקווה הינה אחת המצוות היותר חשובות ומדוע נשים רבות בוחרות לעשות זאת גם אם הן אינן דתיות? מה יש באותו מקור מים ובאותה מסורת ענפה של נשים שלקחו על עצמן לקיים את המצווה, ומהי התרומה הרוחנית שפעולה זו מקנה לכל אדם באשר הוא? ובכן המקווה הנו פועל יוצא של מצוות הטהרה, ולו כי המים במקווה טהורים ומסמלים את התחדשות החיים, ואכן המים של המקווה מכונים "מים חיים". מה אלו מים חיים? לפי ההלכה אלו מים טבעיים, מים שלא עברו דרך אף כלי ושלא נעשה בהם שום שימוש. מכאן שמי גשם וגם מי ים ומעיין עונים על ההגדרה.
טקס היטהרות
כיוון שהמים של המקווה נתפשים כמים חיים שמסייעים להיטהר, הרי שהפעולה הגופנית מובילה לתוצאה נפשית. לאחר הטבילה מרגישים הרבה יותר טהורים ו"זוכים" לכוחות מחודשים. לצורך הדוגמה נציף שהרבה פעמים אנשים חשים מטומאים (אם כי הם צרי עין, מקנאים וכדומה), ופה פעולת הטבילה (שהיא בעצם מעין טקס היטהרות) מסייעת להשיל מחסומים ולהתאפס, מסייעת לחזור למצב הראשוני – ערומים וטהורים. כמו כן, מקווה מהווה סימבוליות מרתקת – אפקט הורדת הבגדים והכניסה מתחת למים מדמה תינוק שמצוי בבטן אמו, תינוק שהוא אך ורק נפש טהורה.
תחושה שמימית
אנשים רבים מספרים שכשהם הולכים לים או למעיין, הם נוהגים לצלול אל תוך המים, וזאת כי הפעולה מעניקה להם תחושה נינוחה והם חווים התחברות מוחלטת לטבע. ובכן את אותה הרגשה גם מפיקים מטבילה במקווה, וזאת כי עצם הטבילה במקום בו מים חיים נאגרים מטהרת את הגוף ואת הנפש גם יחד. מכאן שגם אם אינכם דתיים וגם אם לא עולה על דעתכם להגיע למקווה, טוב לדעת שברגע שמבקשים, תמיד אפשר למצוא פינה בטבע בה ניתן לטבול עם כל הגוף ולחוות כיצד מים ראשוניים עוטפים את הנשמה ומעניקים מעין שקט נפשי לצד תחושת היטהרות – שווה בדיקה.
חיבור למסורת
לא חסרות נשים שמדליקות בשבת נרות גם אם את השבת הן אינן שומרת, שהולכות בחגים לבית הכנסת עם הילדים גם אם הן לא מקיימות את סך מנהגי החג, שמתעקשות לנהל טקס חופה כדת וכדין גם אם להורים זה לא חשוב וכדומה. ובכן על אותו משקל תמצאו נשים חילוניות שכן בוחרות ללכת למקווה לפני החתונה ואף מדי חודש, וזאת בשל סיבה פשוטה ומאוד מיוחדת – הרצון להתחבר לשורשים, למסורת ולעוצמה הנשית שמלווה את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. הרצון לקחת חלק בדבר גדול משניתן לתפוש והרצון לשמור על הגחלת, הנו רצון שיש לו מקום מכובד, ועל כן גם אם זו הסיבה, הרי שהיא מבורכת.
מתחושה למעשה
הרבה פעמים קיים צורך בעשייה פיזית על מנת לסגור תהליך מסוים. כך למשל אם חשים חוסר נוחות כלפי מישהו, יש צורך לגשת אליו ולומר את המילה "סליחה". אם אוהבים מישהו, יש צורך לגשת אליו ולהעניק לו חיבוק וכדומה. ובכן גם כשחשים שזקוקים לבצע ריסטרט בחיים, להתנקות ממגוון חטאים, או סתם לאפס את ההרגשה הפנימית, הרי שניתן לבוא למקווה, לטבול ולחוש שביצעתם את השלב הנחוץ על מנת לפתוח דף חדש.
מגמת שינוי
לסיכום נציין שהמקווה מלווה את העולם היהודי לאורך שנים, יש לו סגולות רוחניות ובשנים האחרונות הוא בתהליך שינוי, כך שלשם הדוגמה נציין שכיום אישה שמבקשת ללכת למקווה לפני החתונה, גם יכולה לבחור במעיין הקרוב – מוגש כחומר למחשבה.
