הצד המכוער של הטיפולים האסתטיים

אנשים רבים לא מרוצים מהמראה החיצוני שלהם. הדרכים להתמודדות עם חוסר שביעות הרצון הזו הן רבות, ישנם כאלו שלומדים לחיות עם המראה החיצוני וממשיכים הלאה, וישנם כאלו שמחליטים לעשות מעשה. כאשר מדובר בעודף משקל, לרוב מספיקה דיאטה מבוקרת ופעילות ספורטיבית בשביל להביא לשינוי המיוחל. במקרים רבים, חוסר שביעות הרצון מהמראה יוביל להתערבות כירורגית.

רשלנות רפואית בטיפולים אסתטיים

ניתוחים פלסטיים לשיפור המראה מאופיינים בכך שניגשים אליהם מרצון ומבחירה ולא מתוך הכרח ומחלה. הציפייה מניתוח כזה היא לשיפור באיכות חיינו ולכן האכזבה יכולה להיות גדולה כאשר משהו קורה והתוצאות אינן כשורה. מפח הנפש במקרים כאלו הוא גדול והוא נובע משני דברים עיקריים. הראשון הוא מעצם הניתוח, הגוף כואב ונדרשת החלמה ארוכה. במקרים רבים, כאשר הניתוח לא הולך כשורה, נדרש עוד ניתוח או התערבות רפואית נוספת שמכבידה עוד יותר. הגורם השני למפח הנפש במקרים כאלו הוא הידיעה שכל המאמץ והסבל הוא לחינם מפני שהתוצאות הרצויות של שיפור המראה החיצוני לא הושגו. הוסיפו לכל זה גם הוצאה כספית גדולה וקיבלתם מצב מאוד לא נעים וזאת בלשון המעטה.

כיצד מתמודדים עם מפח הנפש והנזקים?

כאשר מדובר בניתוחים קוסמטיים או פלסטיים, החוק מאד ברור. נדרשת כמובן הסכמה מלאה של הפציינט כאשר לפניה יש לספק בכתב את כל הפרטים ואת כל הסיכונים הנובעים מניתוח שכזה. במקרה של רשלנות רפואית פלסטיקה, השופטים יבדקו את העניין הזה לפני הכל: מתן מידע מקדים והסכמת המנותח מתוך הכרה מלאה של הסיכונים.

יש לזכור שאפילו חתימה על הסכמה (נקרא 'טופס הסכמה מדעת') איננה מהווה הסכמה מוחלטת ולא תתקבל באופן גורף כעדות בזמן משפט פיצויים כנגד רשלנות רפואית. השופטים ינסו להבין אם היה מאמץ כנה של הרופא או מישהו מהצוות הרפואי, להסביר היטב בעל פה על הניתוח, על התוצאות הצפויות וגם על אלו הפחות צפויות, קרי הסיכונים מהניתוח.

'מבחן הרופא הסביר'

יש לזכור שמקרי רשלנות בניתוחים פלסטיים נבחנים בעדשה משפטית מיוחדת שנקראת 'מבחן הרופא הסביר'. אחריות הרופא הפלסטי המנתח נמשכת עוד הרבה מעבר לניתוח ולהחלמה ממנו. במקרה של רשלנות ותביעה משפטית, יבדקו השופטים אם:

  • הרופא המנתח ערך בדיקה נאותה של התאמת המועמד לניתוח. בדיקה כזו אמורה לכלול היסטוריה רפואית כולל בעיות הקשורות לרפואת הנפש; רגישות לחומרים ותרופות ועוד.
  • הרופא המנתח אמור לבדוק שהמועמד לניתוח הוא בעל ציפיות ריאליות מהניתוח, שהוא מודע היטב למגבלות ולמה שניתן להשיג.
  • הרופא המנתח עומד בכל ההכשרות הנדרשות והתקנים מבחינת הציוד הרפואי והמרפאה. זה נכון בעיקר לגבי מרפאות פרטיות בהן הרופא גם מעסיק את הצוות הרפואי באופן ישיר או עקיף דרך חברה שבבעלותו.
  • הרופא המנתח ערך מעקב אחרי המנותח גם לאחר הטיפול ותקופת ההתאוששות. במידה והמטופל לא עושה כן, המעקב צריך להיות יזום על ידי הרופא.

כמה מילים לסיכום…

ישנם סיכונים רבים בעת ביצוע ניתוחים פלסטיים. אפילו בניתוחים שנחשבים פופולריים ישנן תקלות שכיחות. ניתוחי אף מועדים לבעיות שמשמעותן הוא מראה אף שרחוק ממה שתוכנן והוסכם, הכולל נפיחויות לא רצויות או זוויות לא טבעיות. במקרים קיצוניים יגרמו אף בעיות נשימה לאחר ניתוחים מסוג זה. ניתוחי עפעפיים עלולים להוביל ליצירת צלקות והתקשחות לא רצויה של העור. בניתוחי חזה יכולות להיגרם שלל בעיות הנובעות מבחירה שגויה של השתלים או בעיות בניתוח עצמו. זה יכול לגרום לשד נפול או קשיח בצורה לא טבעית ובטח שלא לפי המתווה המתוכנן של הניתוח.

חשוב להבין שרשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים היא בהחלט מצב שקיים ויש לקח זאת בחשבון כאשר ניגשים לניתוח כזה. אם חלילה אנחנו נופלים קורבן למקרה כזה של רשלנות רפואית, חשוב לעשות שני דברים: לתעד את כל ההתנהלות כמיטב יכולתנו, בתמונות, מסמכים, ואפילו עדויות של המעורבים. דבר שני הוא קבלת יעוץ משפטי ברגע הראשון שיש לנו ספק בנוגע לניתוח שעברנו.

נגישות
גלילה לראש העמוד